ספר זה מוקדש ליצירתו של הצורף משה בן דוד (נולד בשנת 1927) ולדרכו. תקופת יצירתו מתפרסת על פני  שישים שנות פעילות רצופה בישראל, שאליה הגיע משה, נצר למשפחת צורפים, ב-1949 מהעיר אלעילייה אשר בוואדי ביחאן שבדרום תימן, בה עסק במלאכה.
דרכו המקצועית בשדה הצורפות המקומי החלה עם הצטרפותו לחברת משכית בשנת 1954 עם בן דודו חיים דוד (2003-1929). עם פרישתו של בן דוד מהחברה בשנת 1977 הוא הקים בית מלאכה עצמאי בנס ציונה – אז נפתח פרק חדש בחייו המקצועיים, והוא נמשך עד ימים אלו.
שנות פעילותו הרבות של משה בן דוד וקורות חייו המקצועיים מצטלבים בצמתים חשובים עם תולדות החברה בישראל ועם שאלות שליוו את התהליכים התרבותיים שהשפיעו על מערך הכוחות בשדה הצורפות. בבואנו להתבונן בגוף עבודתו של בן דוד נוכחות ברקע שאלות צורניות, חומריות וטכנולוגיות בצד תהליכים תרבותיים של השכחה והמצאת מסורת, חזרה לפוליטיקה של זהויות, רב תרבותיות, ולבסוף גלובליזציה. נוסף על כך יש לציין את המפגש האישי והמקצועי שלו עם דמויות שהיו מרכזיות במהלך שנות הצמחתה של התרבות החזותית המקומית, כגון רות דיין מייסדת משכית, המעצבת פיני לייטרסדורף, הצורפת חנה ליבון, הפסל נחמיה עזז, האמנית ביאנקה אשל גרשוני, ורבים אחרים.