סיפורה המרתק של הקהילה היהודית בחיפה המנדטורית מוצג בספר זה מזווית מקומית ומאיר את מקומה בבניין החברה הלאומית היהודית בארץ-ישראל
 במיוחד  נחשפים כאן תהליכי המעבר של הקהילה היהודית בחיפה לקהילה עברית לאומית, על עדתית.
נפרסת המורכבות של הבניית קהילה לאומית אחת בעיר המעורבת: קהילה שנפגשו בה אנשי יישוב ישן ויישוב חדש, דתיים וחילוניים, בני עדות שונות, אנשים שראו את עצמם ציונים וכאלו שהיו חלק מהיישוב היהודי הוותיק בעיר ומעייניהם היו נתונים לחיזוק האוטונומיה התרבותית והדתית בלבד.
הסיפור הוא מקומי, אך הוא מבקש להאיר את המורכבות ואת השונות של אבני המסד של המפעל הציוני כולו בארץ-ישראל.
מעל הכול זהו סיפורם של פרנסי העיר, שחלמו בה ופעלו בה ועיצבו את קהילתם. קהילה שבחרה בנתיב שמנהיגיה הובילוה בו, כשהם מתאימים אותו לאופיים שלהם, לאופייה של הקהילה, לסביבה ולנסיבות.
בחיפה, עיר מעורבת תחת שלטון קולוניאלי, בחרו בני היישוב היהודי להקים קהילה עברית בתוך העיר ולהתמודד עם המציאות הדו-לאומית המורכבת.
עם זאת היו שבחרו אחרת. שכונות מפרץ חיפה הלכו בעקבותיה של תל אביב ובחרו בדרך של הינתקות ובניית קהילה עברית נפרדת מחוץ לעיר.