בקורס נעסוק בשנים שלאחר 1967, בה עברה העיר שינוי דרמטי. נדון בתכנון העיר לאחר האיחוד, באתגרים ובתמורות, ובעדות השונות שתרמו לפסיפס האנושי המייחד את העיר עד ימינו.
מרצים: ד"ר שמואל בהט, חנה בנדקובסקי, ד"ר אייל דודסון, ענת הופמן, תמר הירדני, ד"ר ליאור להרס, אדר' נעם סרי־לוי, ד"ר אבי פיקאר, ד"ר דוד קורן, ד"ר אמנון רמון.

ט' באייר תשפ"ג, 30-4-23
שישה ימים בנצח: מלחמת ששת הימים בירושלים
בין השנים 1948 ל-1967 הייתה ירושלים מחולקת בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. מלחמת ששת הימים הביאה לאיחודה של העיר תחת שלטון ישראל, התרחשות הנחשבת בעיני רבים לשיאה של המלחמה. הרצאת הפתיחה של הקורס תסקור את הרקע למלחמת ששת הימים ואת מהלכיה העיקריים של המלחמה בירושלים. נתאר כיצד התגלגלו האירועים עד לפרוץ המלחמה, נתמקד במהלכי החטיבות השונות שלחמו בירושלים וניגע בדיונים המדיניים בימי המלחמה שעסקו בשאלת הכניסה לעיר העתיקה.
מרצה: ד"ר שמואל בהט

טז' באייר תשפ"ג, 07-5-23
'בבטחה, אבל בלי תופים ומחולות': מהלכי השלטון לאיחוד העיר
במחצית השנייה של יוני 1967, ימים ספורים לאחר סיום מלחמת ששת הימים, נקבעו המהלכים המרכזיים של איחוד ירושלים – "החלת המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל על שטחי ירושלים המזרחית וסביבתה". נציג את הבעיות והאתגרים שעמדו בפני הרשויות הישראליות השונות בבואן להחליט בעניין סיפוח ירושלים המזרחית ומעמד תושביה הערבים. נעסוק בשש דילמות שהעסיקו את קובעי המדיניות באותם ימים ובהשלכות של ההכרעות שהתקבלו על המציאות במזרח ירושלים ובעיר כולה עד ימינו.
מרצה: ד"ר אמנון רמון

כג' באייר תשפ"ג, 14-5-23
מי יקום במקום קדשו? יצירת רחבת הכותל
עד למלחמת ששת הימים הייתה ליד הכותל המערבי סמטה צרה שבה התפללו יהודים במשך מאות שנים. מייד אחרי המלחמה נהרסה שכונת המוגרבים ששכנה ליד הכותל ונוצרה במקום רחבה גדולה. רחבה זו עוצבה בשנים 1968-1967 בעיצוב שנועד להיות זמני אך נותר קיים עד היום. נבחן כיצד נוצרה רחבה זמנית זו, מה היו הדעות השונות באשר לעיצובה, מה היו משמעויותיה, ומדוע נותר העיצוב הזמני עד ימינו אנו…
מרצה: ד"ר שמואל בהט

א' בסיון תשפ"ג, 21-5-23
בין מזרח ומערב: 'המייל התרבותי' בירושלים
אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפני ראש העיר טדי קולק לאחר איחוד ירושלים ב-1967, הוא "לתפור" באופן ממשי את העיר השסועה ולאחד באופן ממשי בין מזרח למערב. בהרצאה נבחן את רעיון "המייל התרבותי" שהוא הגה, אשר הפך את שטח ההפקר לשעבר ואת עמדות הצלפים הנטושות והמאיימות למרחב של תרבות ופנאי.
מרצה: תמר הירדני

ח' בסיון תשפ"ג, 28-5-23
בין שיקום לשימור: אתגרי השיבה לרובע היהודי
לאחר מלחמת ששת הימים נמצא הרובע היהודי כשחלקים נרחבים ממנו הרוסים. נעסוק בשאלות ובאתגרים שניצבו בפני משקמי הרובע: באיזו מידה להשאיר את צביונו של הרובע המקורי? כיצד לשמר את האיזון הרגיש בין העדות הדתיות? כיצד מגדירים את תחום 'הרובע היהודי'? ועוד.
מרצה: ד"ר אייל דודסון

ט"ו בסיון תשפ"ג, 04-6-23
עיר על השולחן: המו"מ בשאלת ירושלים
סוגיית ירושלים ניצבת במוקד הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובלב השיח הלאומי, הדתי והפוליטי. נכיר את תהליכי המשא ומתן שהתקיימו בין ישראל לפלסטינים באשר לסוגיית ירושלים מאז הסכם אוסלו (1993) ונתמקד בתהליך קמפ דיוויד (2000) ובתהליך אנאפוליס (2008). נדון בסוגיות המרכזיות שנדונו בין הצדדים, בעמדות של הצדדים, במחלוקות ובהסכמות שהסתמנו.
מרצה: ד"ר ליאור להרס

כ"ב בסיון תשפ"ג, 11-6-23
עיר ובליבה שירה: ירושלים בין השורות והצלילים
ירושלים אחרי מלחמת ששת הימים בראי השירה והזמר: נקודות מבט מגוונות מעיניהם של יוצרות ויוצרים שונים.
מרצה: ענת הופמן

כ"ט בסיון תשפ"ג, 18-6-23
הפנתרים השחורים: קריאת תיגר מירושלים
הפנתרים השחורים, מובילי תנועה המחאה שצמחה בשכונת מוסררה הירושלמית, הצליחו לזעזע את החברה הישראלית של שנות השבעים ולקבל הד ארצי נרחב. בהרצאה נבחן את השורשים להולדתה של התנועה, את הנסיבות לצמחיתה בירושלים של אחרי מלחמת ששת הימים, ואת השפעתה ארוכת הטווח.
מרצה: ד"ר אבי פיקאר

ו' בתמוז תשפ"ג, 25-6-23
תכנון ירושלים וההתפתחות האורבנית אחרי 1967
נתמקד בהתפתחותה של ירושלים אחרי 1967: נכיר את מגמות התכנון שנועדו לטשטש את קו הגבול שחצה את העיר ולקבוע את גבולותיה החדשים של ירושלים המאוחדת, ואת סגנונות הבניה שייחדו את ירושלים בתקופה זו.
מרצה: אדריכל נעם סרי לוי

י"ג בתמוז תשפ"ג, 02-7-23
הר הבית: 'סטטוס קוו' בתנועה מתמדת
סוגיית הר הבית העסיקה ומעסיקה את ממשלת ישראל מ-1967 ועד היום. כיצד נולד ה"סטטוס קוו", שמנע תפילות יהודים בהר? מה היה מקומו של משה דיין והממשלה בעיצובו? מהם מרכיביו העיקריים? מה היה מקומו של האיסור ההלכתי בייצוב הסטטוס קוו? ומהם השינויים שחלו בו במשך השנים הן בצד היהודי והן בצד המוסלמי?
מרצה: ד"ר אמנון רמון

כ' בתמוז תשפ"ג, 09-7-23
'אדמת קודש הוא': מאבקי נדל"ן בעיר הקודש
אחיזה באדמת עיר הקודש היתה לא רק ביטוי לצורך ולאפשרות להתפלל במקומות הקדושים אלא חלק מהמציאות הפוליטית, וחיזוק השייכות לארץ הקודש. בשנים האחרונות, עסקאות נדל"ן שנעשו בעבר ובהווה זכו לכותרות והשפיעו על חיי האזרחים בעיר, על הכנסיות והקהילה הבין-לאומית. נציג מספר מקרי בוחן של תחרות, סכסוכים, שיתופי פעולה ואתגרים הקשורים למציאות המורכבת בעיר לא גדולה – אבל מאד קדושה.
מרצה: חנה בנדקובסקי

כ"ז בתמוז תשפ"ג, 16-7-23
'שאו ציונה נס ודגל': התנועות האסלאמיות במזרח ירושלים
מזרח ירושלים היא מרחב אנושי וגיאו-פוליטי מרתק וייחודי, בו מתנקזים לתא שטח של כ-70 קמ"ר שלל מתחים ואתגרים מתחומים מגוונים. מבט על התנועות הפוליטיות הפעילות ברחוב המזרח ירושלמי מראה כי אם עד לשנות ה-90 ' נשלט הרחוב המזרח ירושלמי על ידי גורמי כוח המזוהים עם הצד הלאומי-חילוני יותר (דוגמת פת"ח והחזית העממית) הרי שמראשית המאה ה-21 ניתן לראות גידול מתמיד בכוחן ובהשפעתן של תנועות אסלאמיות במרחב המזרח ירושלמי (דוגמת חמאס, חזב אל תחריר ועוד). נסקור תהליכים אלו ואת השפעתם על שלל ה'שחקנים' בזירה, כולל מדינת ישראל.
מרצה: ד"ר דוד קורן

ה' באב תשפ"ג, 23-7-23
הקהילות הנוצריות בירושלים: אתגרים ישנים-חדשים
האוכלוסייה הנוצרית בירושלים מונה רק אחוז וחצי מתושבי העיר, אך השפעתה על המקומות הקדושים ועל המציאות הפוליטית בעיר היא רבה. נדון באתגרים האקטואליים מולם מתמודדות הקהילות, ביחסיהן הבין־דתיים והפנים-עדתיים, ביחסים עם המדינה ועם העולם הנוצרי הרחב, ובחשש לעתידן של "האבנים החיות" בעיר הקודש.
מרצה: חנה בנדקובסקי