נבחן את היסודות הדמוקרטיים אשר עמדו בבסיס חזונו של הרצל בהקימו את התנועה הציונית ונתחקה אחר התבססותם בהסתדרות הציונית וביישוב דרך המאבקים הפוליטיים של הזמן; נכיר ונבין את תפיסת הממלכתיות של מפא"י בהובלת דוד בן־גוריון; ניחשף ל"מחלות הילדות" של מדינת ישראל הצעירה בבואה לבנות משטר דמוקרטי; ניגע בחלק מהמחלוקות והמשברים אשר פקדו ועיצבו את מדינת ישראל לאורך השנים; נכיר את תפקיד המפלגה במשטר דמוקרטי; וננסה להבין את הסיבות ההיסטוריות להיעדר חוקה למדינת ישראל.

יח' בסיון תשפ"ג, 07-6-23
תפיסת הדמוקרטיה של הרצל והתנועה הציונית
מרצה: פרופ' שלמה אבינרי

כה' בסיון תשפ"ג, 14-6-23
היישוב היהודי בתקופת המנדט כחברה דמוקרטית: שורשים והשלכות
כיצד התארגן ופעל היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט על פי כללי הדמוקרטיה הפרלמנטרית, ומה היו ההשלכות של התנהלותו זו. מה היו שורשי ההשראה לעיצוב היישוב כחברה דמוקרטית-פרלמנטרית לעומת מקורות השראה נוגדים, ומה היו ההשלכות שהיו לאופיו הדמוקרטי של היישוב על התפתחותו ועל הצלחת המאבק להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
מרצה: פרופ' אביבה חלמיש

ב' בתמוז תשפ"ג, 21-6-23
Yes, we can – זכות הבחירה לנשים ביישוב היהודי בארץ ישראל
הכרעת הרצל להכיר בנשים כבעלות זכות בחירה החל מהקונגרס הציוני השני, החלה את הסאגה של ההכרה במעמד האשה כביטוי לאופיה של החברה הציונית. נסקור את הניסיון הכושל להכיר בזכותן של הנשים לזכות בחירה ב'הכנסיה הארצישראלית' ב־1903, דרך מאבקן של נשות היישוב למימוש זכותן מייד לאחר הכיבוש הבריטי של הארץ, ועד להכרזת השוויון המיוחל באספת הנבחרים ב-1926. נסקור כיצד עמדו לנשים זכויות אלו כמשתתפות פעילות באסיפת הנבחרים ולאחר מכן עם קום המדינה, כנציגות שוות זכויות בכנסת ישראל.
מרצה: פרופ' מרגלית שילה

ט' בתמוז תשפ"ג, 28-6-23
הימין הציוני והדמוקרטיה הישראלית: מבט היסטורי
נעמוד על המתח בין ממלכתיות ופרישה בתולדות התנועה הרוויזיוניסטית לגלגוליה. נתמקד בתרומתו של הימין הציוני לכינון הדמוקרטיה בישראל דרך מספר פרשיות: החל מיחסי הגומלין בין זאב ז'בוטינסקי לתומכי הפשיזם בראשית שנות השלושים, דרך מנחם בגין ועמדתו בסוגיות משטר ומשפט לאורך שנות ה־50 וה־60 וחלקם של יצחק שמיר וחברי כנסת מסיעת הליכוד בקידום 'המהפכה החוקתית' בראשית שנות ה־90.
מרצה: פרופ' אמיר גולדשטיין

ט"ז בתמוז תשפ"ג, 05-7-23
ממלכתיות ישראלית
רעיון הממלכתיות מזוהה עם דוד בן גוריון שטבע את המלה העברית, פיתח את הרעיון והפך אותו למרכיב מרכזי במדיניותו. ההרצאה תעסוק בשורשים של הרעיון, בגלגוליו לפני הקמת המדינה ובהתפתחותו עם הקמת המדינה ולאחריה.
מרצה: פרופ' ניר קידר

א' באב תשפ"ג, 19-7-23
תהליך בינוי האומה בישראל: המימד הפוליטי
תהליך בינוי האומה שהובילה התנועה הציונית התפתח במתכונת הפוכה מתהליכי בינוי אומה אחרים: במרבית תהליכי בינוי האומה, התפתחה מערכת פוליטית מתוך חברה אזרחית קיימת; לעומת זאת, תהליך בינוי האומה שחוללה התנועה הציונית החל דווקא מתוך הקמת מוסדות פוליטיים בתוכה, והם שעסקו בכינון חברה אזרחית בארץ, באמצעות עלייה והתיישבות. רק בשנות ה-30 נוצר בא"י מרכז כובד מנהיגותי פוליטי – 'היישוב המאורגן'. ההרצאה תעמוד על הדרך ליצירת 'המדינה שבדרך' ועל התפתחות הממלכתיות הישראלית בהנהגת בן-גוריון ומפא"י בשנות ה-50 וה-60.
מרצה: פרופ' אבי בראלי

ח' באב תשפ"ג, 26-7-23
איך למנוע שנאת חינם: מנגנוני הסכמה והסדרה בראשית ימי המדינה
העשורים הראשונים לקיומה של המדינה עמדו בסימן שסעים וויכוחים עקרוניים שרחשו מעל ומתחת לפני השטח. המערכת הפוליטית ייצגה קיטוב אידיאולוגי עצום בין קומוניסטים חסידי ברית המועצות לקפיטליסטים תומכי שוק חופשי. בין המגזר הדתי והחרדי לבין המגזר החילוני התנהל דיון עקרוני על משמעות המושג "מדינה יהודית". וכיצד הרחיבה העלייה ההמונית את הפערים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים בין עולים לוותיקים. כל זאת על רקע גיבוש המסגרת של המדינה ומנגנוניה, אשר סמכותם לא תמיד נתפסה כמחייבת. בהרצאה זו נסקור את המנגנונים שגובשו בישראל, וסייעו לה לצלוח את האתגרים העצומים של שנותיה הראשונות (הצנע, הוויכוח על השילומים, המצב הביטחוני ועוד) ואת הויכוחים העקרוניים שהתגלעו בשנים שלאחר מלחמת ששת-הימים ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה.
מרצה: ד"ר עדי שרצר

ט"ו באב תשפ"ג, 02-8-23
נושא ושם ההרצאה יפורסמו בהמשך