על שבי ושכול, מחאה וחקירה, מלחמה ושלום, פוליטיקה ועוד.
מרצים: פרופ' אמיר גולדשטיין, פרופ' אביבה חלמיש, ד"ר אלי מיכלסון, פרופ' זהבה סולומון, ד"ר מירה צורף.

כד' באייר תשפ"ג, 15-5-23
מלחמת יום הכיפורים – תוצאות, השלכות ולקחים
מלחמת יום הכיפורים הסתיימה עם מועקה גדולה – "המחדל", החללים, הפצועים והשבויים, המילואים, "מלחמות הגנרלים", ועדת החקירה אגרנט ועוד. מנגד נדרש הצבא להמשיך ולתפקד, להילחם במובלעת בצפון, להיות בכוננות גבוהה בדרום, להפיק לקחים ולשקם את עצמו לעתיד. מה היה תהליך הלמידה והפקת לקחים לאחר המלחמה, כיצד צה"ל שיקם את עצמופיזית ומנטלית, ואיזה חותם השאירה עליו מלחמת יום הכיפורים?
מרצה: ד"ר אלי מיכלסון

ב' בסיון תשפ"ג, 22-5-23
האם יש שחרור משבי?
40 שנות מחקר מעקב אחרי שבויי מלחמת יום הכיפורים ,נשותיהם וילדיהם.
מרצה: פרופ' זהבה סולומון

ט' בסיון תשפ"ג, 29-5-23
היבטים פסיכולוגיים של השתתפות במלחמה
מאז מלחמת יום כיפור אני עוקבת בהתרשמות מהחומר העולה בקבוצות טיפוליות ובראיונות אישיים. תמונת האורך מרמזת על תהליכי עומק חברתיים שהתרחשו במשך 50 השנה האחרונות. בהרצאתי אתרכז בהתפתחות המשמעות של שלושה ממדים פסיכולוגיים: חוזק וחולשה – מיהו גיבור ומהי טראומה? נשיות וגבריות – מה יודעות נשים ואימהות על המלחמה? אינדיבידואליות וקולקטיביות – זרמי עומק בחברה הישראלית.
מרצה: פרופ' עמיה ליבליך

טז' בסיון תשפ"ג, 05-6-23
'מלחמת אוקטובר' 1973: הנרטיב המצרי
מלחמת אוקטובר 73 מוצגת כניצחון מצרי חד משמעי שהשיב את כבודה האבוד של מצרים לאחר שאבד ב"נכסה" (התבוסה) ביוני 67. נתמקד במהלכים שהובילו את הנשיא סאדאת לצאת למלחמה, בתוצאותיה בראייה המצרית, וכיצד השפיעה על גיבוש מדיניותו של סאדאת מבית ומחוץ ומה המשקל שיש לייחס למלחמת אוקטובר באשר לתפנית שביצע סאדאת ממלחמה לשלום.
מרצה: ד"ר מירה צורף

כג' בסיון תשפ"ג, 12-6-23
רוחות של שינוי: מגמות במחאות בישראל לפני מלחמת יום הכיפורים ואחריה
מלחמת יום הכיפורים הייתה נקודת שבר במדינת ישראל, אך גם קו פרשת המים בכל הנוגע למחאות אזרחיות. המחאות שקדמו למלחמה ואלה שפרצו אחריה נבדלו זו מזו והדגישו שתי אג'נדות כלליות שונות. מחאת יום הכיפורים סימנה את התחזקותן של מחאות מדיניות-ביטחוניות שהעסיקו את סדר היום של הקבוצות ההגמוניות, ודחקה לשוליים את המחאה החברתית-כלכלית של הקבוצות הפריפריאליות.
מרצה: ד"ר יאיר יאסׇן

ל' בסיון תשפ"ג, 19-6-23
נושא ההרצאה יפורסם בהמשך

ז' בתמוז תשפ"ג, 26-6-23
מלחמת יום הכיפורים ואתגור שיח השכול, הזיכרון והאובדן הפומבי בישראל
מלחמת יום הכיפורים הובילה להתנהגויות חדשות ולרטוריקה חדשה בקרב משפחות שכולות. אלו ביטאו את כעסן ומחאתן בבתי העלמין הצבאיים, או במרחב הציבורי תוך שימוש בהון הסימבולי של היותן חלק ממשפחת השכול. מה שהרחיב ואתגר את "שיח השכול ההגמוני" שהיה נהוג בישראל. בנוסף – תצורות חדשות של זיכרון קולקטיבי החלו מתווספות לרכיבי "הזיכרון ההגמוני" הישראלי: חללים, לוחמים ואירועים שורטטו באופנים קורבניים (בשלל פלטפורמות הזיכרון) תוך סימון שולחי "הבנים" כמקרבנים שבגדו במשימתם. רכיבים אלו הפכו חלק מ"ארגז הכלים של שפת האובדן והזיכרון הישראלית" ונותרו עימה למשך שנים כחלק מן "השכול הפוליטי". רכיב משמעותי בתרבות האזרחית והפוליטית הישראלית.
מרצה: פרופ' אודי לבל

יד' בתמוז תשפ"ג, 03-7-23
נושא ההרצאה יפורסם בהמשך

כא' בתמוז תשפ"ג, 10-7-23
גולדה מאיר לאחר מלחמת יוה"כ: מאבק מדיני בצל מחאה ציבורית מתעצמת
נעסוק בהנהגתה של גולדה מאיר בחודשים לאחר תום מלחמת יום הכיפורים, בשני צירים עיקרים: א. התהליך המדיני הקשוח בהנהגתו של קיסינג'ר להשגת הסכמי ההפרדה עם מצרים ואח"כ עם סוריה; ב. ההתמודדות של גולדה עם המחאה והביקורת הגוברת בממשלה, במפלגה ובציבור על מחדלי המלחמה. כל זה כשברקע מתנהלת החקירה של ועדת אגרנט את מחדלי המלחמה, עד לפרסום מסקנותיה והתפטרות ראש הממשלה והממשלה כולה.
מרצה: ד"ר חגי צורף

כ"ח בתמוז תשפ"ג, 17-7-23
התפוגגות השמאל הציוני אחרי 1973
נסקור את קורות השמאל הציוני לאחר מלחמת יום הכיפורים ואציג טענה כפולה: האחת – השמאל הציוני נמצא בתהליך של התפוגגות מאז 1967; והשנייה – מלחמת יום הכיפורים לא הייתה נקודת מפנה דרמטית בתהליך זה. השלכותיה של המלחמה על מצבו של השמאל הציוני לא הורגשו באופן מיידי אלא, במידה מסוימת, בהשהייה, בבחירות 1977 ולאחריהן.
מרצה: פרופ' אביבה חלמיש

ו' באב תשפ"ג, 24-7-23
ממלחמה לשלום? השפעת מלחמת יום הכיפורים על הימין הציוני
מלחמת יום הכיפורים הטביעה את חותמה על החברה הישראלית ועל הימין הציוני. ההרצאה תעקוב אחר שתי תגובות הפוכות בקרב החוגים הניציים בישראל למלחמה: הליכוד, מפלגה שהוקמה זמן קצר לפני המלחמה, פנתה בעקבותיה לכיוון פרגמטי יותר. המלחמה העקובה מדם עוררה, כבר בעודה באופוזיציה, שיח פנימי ער בתוך הליכוד שסימן את השלום כיעד לאומי חיוני שעל המפלגה לקדם באמצעות מעבר מעמדה דוגמטית יחסית לגישה פרגמטית. תהליך זה עמד בבסיס המהלך המדיני המהיר שנפתח מול מצרים זמן קצר לאחר המהפך. בה בעת, חוגים ניציים אחרים, ובראשם גוש אמונים, ראו במלחמת יום הכיפורים, גורם שמחייב לדבוק במחויבות לתפיסה של ארץ ישראל השלמה ולקבוע עובדות בלתי הפוכות בכל הקשור להתנחלות בשטחים. ההרצאה תבחן בין היתר את עמדת המעורבים השונים בפרשת סבסטיה.
מרצה: פרופ' אמיר גולדשטיין