המאה  העשרים, על מאורעותיה ומראותיה, טבעה חותם עמוק על מקומה של ארץ-ישראל במחשבת ישראל.
מנקודת המבט התאולוגית, המפעל הציוני  העיר רעיונות וציפיות שנכבשו ונדחקו לאורך דורות ארוכים. מצד אחד מצוות יישוב הארץ, יבוש הארץ, מלכות ומקדש, ומצד אחר שבועת הפסיביות העתיקה  שלא יעלו ישראל לארצם 'יחד ביד חזקה'.
מנקודת הראות הערכית, המציאות החדשה סיפקה משמעות אקטואלית להלכות קדומות.
מנקודת הראות הארצית, ארץ הקודש נדרשה עתה להיות גם בית מולדת, קרקע של חולין.
לבירורם של תמורות ומתחים אלה מוקדש קובץ זה, שבא בעקבות שני קבצים קודמים שדנו בימי הביניים ובעת החדשה.