חמש הפואמות התנ"כיות שתרגומן מובא לראשונה לקורא העברי בכרך זה, נמנות עם היצירה המאוחרת של מוחיב (מרדכי בן חיא בצ'איב, 2007-1911).
הן נתחברו לאורך קרוב לשני עשורים לאחר עלייתו ארצה ב-1973.
פואמות אלה מהוות את מכלול היצירה של מוחיב בנושאי התנ"ך. בדומה לשירתו הלירית, גם בפואמות נותר מוחיב נאמן למסורת השירה הפרסית-תאג'יכית הקלאסית הן מבחינת המבנה והן מבחינת האמצעים האמנותיים שבהם הוא משתמש.