מצבות בית העלמין של היהודים הקראים בצ'ופיט-קלעה, קרים
תקציר הספר
בחצי האי קרים התקיימה אוכלוסייה יהודית מימי הביניים, שהתאפיינה ברוב מוחלט של קראים. באמצע המאה ה-19 החלו קראי קרים, ובעקבותיהם הקראים במזרח אירופה, לפתח לעצמם זהות חדשה, שהתמקדה בהתנערות מכל זיקה לעם היהודי. מגמה זו רמזה למורשת כוזרית ונציגה המובהק היה אברהם פירקוביץ מלוצק שבווהלין, אספן ידוע של כתבי יד יהודיים ושומרוניים. גם משכילי מזרח אירופה גילו עניין רב במוצא הקראים. בשאיפתו להקדים את יישובם של הקראים בקרים למועד מוקדם שיוכיח את התאוריה שלו, לא היסס פירקוביץ לשנות את תוכנם ותאריכיהם של הכתובות על מצבות הקברים של יהודי קרים. בכך הצליח לזרוע ספקות בדבר מוצא הקראים ואף לקשר אותם עם הכוזרים.
בשנת 1997 יצאה משלחת של מכון בן-צבי, בשיתוף עם מוסדות ברוסיה ובאוקראינה, כדי לבחון את התאוריה בדבר המוצא כוזרי. המשלחת נתקלה בהתנגדות מצד חסידי הקו האנטי-יהודי בקרב קראי קרים, אולם חבריה הצליחו לחשוף את מלאכת הזיוף שנעשתה בכתובות הקבר היהודיות.
הספר מביא את סיפור המשלחת וממצאיה לאור ההיסטוריה היהודית של קרים ובוחן את הרקע והמוצא של הקראים בחבל ארץ זה.