ספר זה הוא התשיעי בסדרה חדשה על קהילות ישראל בארצות המזרח במאות התשע-עשרה והעשרים. הסדרה פורשת תיאור מקיף של התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והתרבותיים שהתרחשו בקהילות בארצות המזרח. בחברה הישראלית גוברת בשנים האחרונות המודעות לחשיבות שימור מורשת קהילות ישראל, והסדרה נועדה לתרום למגמה זו.
תולדות היהודים במצרים בעת החדשה הן סיפור מרתק וייחודי. אירופה המערבית ראתה במצרים צומת דרכים אסטרטגי למימוש שאיפותיה הקולוניאליסטיות והאימפריאליסטיות. עם פתיחת תעלת סואץ ב-1869 היתה מצרים אבן שואבת למהגרים מכל הארצות שסביב הים התיכון ומארצות אחרות באירופה ובאסיה בזכות הפריחה הכלכלית שהתחוללה בה באותן שנים. מקומם של היהודים לא נפקד בגלי ההגירה ששטפו את מצרים פעמים אחדות במהלך המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים. לא היתה במזרח התיכון קהילה יהודית כה מגוונת מבחינת קהילות המוצא של חבריה, לשונותיה, משלחי ידה והשקפותיה כקהילה היהודית במצרים בעת החדשה. יחסית לקהילות אחרות במזרח – בעיקר תימן, עיראק, מרוקו ותוניסיה – קהילת יהודי מצרים בעת החדשה נדונה מעט במחקר, לפחות עד השנים האחרונות ממש. סוגיות מרכזיות בתולדות יהודי מצרים ותרבותם בעת החדשה נדונות בכרך זה על ידי מיטב החוקרים בתחום, המציעים לקורא סיכום אמין ועדכני המושתת על חידושי המחקר מן השנים האחרונות.