תנועת הקיבוץ הדתי שנוסדה בשנת תר"צ (1929), מונה היום 19 יישובים דתיים שיתופיים. בשנת תש"ז, ערב הקמת המדינה, נמנו בה עשרה קיבוצים, שהיו פרוסים ברחבי הארץ מהגליל עד הנגב. עם פרוץ מלחמת העצמאות נמצאו כולם בחזית והותקפו על ידי הכוחות הערביים ומחציתם חרבו ונמחקו מהמפה. 125 מחברי הקיבוצים נפלו בקרבות והותירו עשרות אלמנות ויתומים.
כשוך הקרבות החלה התנועה תהליך שיקום שדרש משאבים עצומים באנשים, בממון ובכוחות נפש. בד בבד פתחה התנועה במבצע התיישבות חסר תקדים וכמעט הכפילה את מספר קיבוציה. אולם כוחה לא עמד לה לאורך זמן. משברים חברתיים, רעיוניים וכלכליים רדפו זה את זה ובתום העשור הראשון למדינה נותרו בתנועה תשעה קיבוצים בלבד.
הספר שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והכואב של שיקום התנועה וקיבוציה ואת מאמציה לשמור ולהגשים את ערכי היסוד בתחום הדתי והחברתי שלשמם נוצרה. מובאים בו סיפורי כל הקיבוצים ובכך משמש הספר עדות לתופעות שלא היו מוכרות עד כה ולולא דיון זה, היו הן עלולות להיכחד. כמו כן מתוארת בו התמודדות התנועה במעגלי הציבור הישראלי המתחדש לאחר קום המדינה.