הקיבוץ הוא אחד ההישגים המרשימים ביותר של הציונות, הישג אנושי, חברתי וכלכלי שרישומו ניכר  לא רק בישראל, אלא גם ברחבי העולם. המלה 'קיבוץ' היא מן המלים העבריות המוכרות ביותר בשיח העולמי, והיא מופיעה במילונים לועזיים שונים.
שני מתחים בסיסיים מלווים את תולדות הקיבוץ מראשיתו ואת החקר עליו. הציר הראשון נמתח בין הגישה המסבירה את לידתו של הקיבוץ ואת התפתחותו כפרי השקפות רעיוניות (אידאולוגיה), לבין זו הרואה בייסודו של הקיבוץ ובאופן התפתחותו תוצאה של נסיבות היסטוריות.
על פי צירי המתח הללו מבקש קובץ זה לבחון בידי חוקרים מומחים לנושא את ההתפתחות של הקיבוץ מבית על השינויים שחלו באורחות חייו, את גלגולי מעמדו בחברה ואת השפעתו והקרנתו על כלל החברה. בעבר ניצב הקיבוץ בראש האתוס היישובי, ודומה שגם היום קיימת הסכמה לגבי חשיבות תרומתו להתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל ולהקמת המדינה. במלאת לקיבוץ מאה שנים, מועד המצוין על פי שנת ייסודה של דגניה, 'אם הקבוצות', מציע הקובץ המונח לפניכם התבוננות רחבה על מגוון היבטים  של הקיבוץ ועולמו.