ברחבי הארץ פזורים אתרים רבים מאוד שהתקדשו במסורת של תושבי הארץ המוסלמים לאורך מאות שנים. ראשיתה של התופעה עם הופעת האסלאם והכיבוש הערבי של ארץ־ישראל במאה השביעית, והיא התרחבה מאוד במהלך התקופה האיובית וצברה תנופה נוספת לאורך התקופות המוסלמיות הבאות. קדושתם של אתרים אלה ומסורותיהם טופחו הן על ידי שליטים מוסלמים, הן על ידי תושבי הארץ. אתרים לא מעטים יוחסו גם לדמויות תנ"כיות שהיו קדושות ליהדות ולנצרות ואומצו במסורות האיסלאמיות; בימי הביניים זיהו נוסעים יהודים קברים קדושים מוסלמיים ככאלה השייכים לדמויות חכמים מתקופת המשנה והתלמוד, ועל בסיס זיהויים אלה הפכו הקברים למוקדי עלייה לרגל גם ליהודים. במאות התשע-עשרה והעשרים התרחב הפולחן סביב קברים שהתקדשו לשלוש הדתות המונותאיסטיות, הן בקרב תושבי הארץ הן בקרב עולי רגל מרחבי העולם. המקומות קדושים הללו והפולחן בהם הפכו למרכיב מרכזי בתולדות הארץ.

מטרתו של הספר קברי קודש מוסלמיים בארץ־ישראל היא להציג אתרי קברים בארץ־ישראל המקודשים למוסלמים, תוך התמקדות ברקע ההיסטורי והדתי של כל אחד מהם. יתוארו דמויות הקדושים והקדושות המונצחים באתרים אלה, לרבות קורות חייהם, התכונות המיוחדות שלהם והכוחות העל-טבעיים שמייחסים להם המאמינים. כמו כן יוצגו מסורות, אגדות, נוהגי פולחן וסיפורים עממיים הקשורים לקדוש ולאתר. הספר מעמיק לחקור את האתרים הקדושים למוסלמים, בין שהם תושבי אזור, עיר או כפר מסוימים ברחבי הארץ, או של שבטים בדואים באזור נדידתם.

הספר מציע מידע רב ועשיר שנכתב בשפות שונות על קברי הקודש בארץ־ישראל, אך מטבע הדברים מתבסס בעיקר על טקסטים בשפה הערבית – מקורות שרוב קוראי העברית אינם חשופים אליהם בדרך כלל. שכבת מידע נוספת ימצא הקורא המתעניין ברשימה הביבליוגרפית העשירה בסוף הספר, שיכולה לסייע  לכל המעוניינים להעמיק חקר בנושא מרכזי וחשוב זה.